home page   about us   Activities   multimedia   forum   doctors links contactus   engilsh
           חיפוש באתר לחצו חיפוש

















        

בפרק זה יוזכר מגוון רחב של אפשרויות טיפול נוספות בשרירני רחם ואשר רק חלקן מוזכרות ברישום תחת מס' 3 (הקטנת נפח שרירים).  חלק משיטות אלה ניסיוניות עדיין, וככאלה, רק חלקן מיושמות במסגרת "מי-שר" - פרטים בהמשך.

 

  את הטיפולים הנוספים ניתן לרכז ל-3 קבוצות:
א.
הקטנת נפח השרירנים באופן ישיר
באמצעות שימוש במקורות חום או קור.
ב. הקטנת נפח השרירנים באופן עקיף ע"י חסימת אספקת הדם בדרכים שאינן מונחות רנטגן.
ג. טיפולים עתידיים על בסיס ביטוי גנטי וגורמי גדילה.
להלן השיטות בהרחבה:


המשותף לשיטות השייכות לקבוצה א' ו-ב'
הוא הניסיון להקטין את נפח השרירן וע"י כך להפחית את התסמינים להם גורם השרירן, בעיקר דימומים או כאבים. מטרת הטיפול למנוע התערבות כירורגית, או אחרת, ולגשר בין השלב ההורמונלי הטבעי של האישה, ואיתה השרירן, עד למועד הטבעי בו תחדלנה שחלותיה מלהפריש הורמונים (גיל המעבר). בשלב זה מתרחש כאמור תהליך טבעי של הקטנת נפח השרירנים ובכך ניתן יהיה לשלב טיפול שמרני עם דרך הטבע לריפוי השרירן.
ההבדל בין שיטות השייכות לקבוצה א' ו-ב' היא הדרך בה מתבצעת הקטנת הנפח. קרי, האם נגרמת פגיעה ישירה ברקמת השרירן (ע"י שימוש במקורות חום או קור), או שנגרמת פגיעה בלתי ישירה ע"י חסימת אספקת הדם לשרירן/ים בדרכים שונות.
 א.   הקטנת נפח השרירנים באופן ישיר באמצעות חום או קור: הרס תאי השרירן מתאפשרת ע"י חימום או הקפאה (Thermo or Cryo-myolysis) לטמפרטורות בהן יפגעו תהליכי החיים של תאי השרירן ובכך תגרם התכווצותו. אנרגית חום ניתנת להעברה לשרירן באמצעים שונים כגון קרני לייזר, גלי רדיו (radiofrequency - RF) , מחטים דו קוטביות (bipolar coagulation), וטיפול תרמי באמצעות סיבים מפזרי אור וחום.  בפרסומים שונים בספרות הרפואית תוארו הפחתות נפח השרירנים לכדי   50-70% מגודלם המקורי.  העברת אנרגית קור להקפאת השרירן (Cryo-myolysis)  מתבצעת ע"י החדרת אלקטרודות או כדור הקפאה למרכז השרירן ובכך ניתן להגיע להקטנת נפח משמעותית.  בקרת ביצוע פעולות אלה נעשית בהנחיית לפרוקסופ, קרי, מדובר בפעולה זעיר פולשנית (פרק 2 באתר זה, "כירורגיה אנדוסקופית"), או בהנחיית סורק אולטרה-סאונד (פרק "שיטות אבחון ומעקב" באתר זה).
באופן עקרוני מדובר בפעולה המיועדת לבצע הרס חלקי של רקמת השרירן. הפעולה דומה במידת מה לפעולת האולטרה-סאונד הממוקד (פרק נפרד מס' 7* באתר זה) בהבדל עקרוני: בשיטת האולטרה-סאונד הממוקד מוחדרת אנרגית החום אל תוך הגוף בדרך שאינה פולשנית ובבקרת MRI ואילו בשיטות המפורטות כאן מדובר בגישה "זעיר פולשנית" (Minimally Invasive).
לא ניתן להעריך בשלב הנוכחי את יתרונן היחסי של השיטות על פי ההבדל בתוצאות מאחר ולא נעשתה השוואה ישירה למידת הדיוק, מידת השליטה והבקרה, או מידת שינויי גודל השרירנים, ו/או השיפור בסימפטומים. ניתן רק לערוך השוואות בלתי ישירות מדווחים שונים על כל שיטה בנפרד. לצורך השוואות אלה פיתחו חוקרים בארה"ב שאלוני שביעות רצון  ואיכות חיים לאחר טיפולי שרירנים,
עליהם ניתן למצוא פרטים בפרק "קישורים" באתר זה.

 ב.   הקטנת נפח השרירנים באופן עקיף ע"י חסימת אספקת הדם בדרכים שאינן מונחות רנטגן. בפרק נפרד באתר זה (מס' 4) מתוארת שיטה אשר הפכה להיות מקובלת מאד בעולם המערבי, היא שיטת החסימה בהנחיה רנטגנית (אמבוליזציה– Uterine Artery Embolization). קיימות גם דרכים אחרות לחסימת כלי הדם: א. חסימה לפרוסקופית של עורק הרחםב. חסימה באמצעות קלי קול (אפקט "דופלר" – פרטים במילון מושגים) המוחדרים אף הם בגישה שאינה פולשנית דרך נרתיק האישה.
כמו בשיטה הישירה (א' לעיל) גם כאן קשה לערוך השוואות מדויקות מאחר ולא נעשה מחקר המשווה את השיטות באופן מרוכז ומבוקר. גם כאן ניתן להסיק מסקנות מתוך קריאת הספרות הרפואית וע"י צבירת ניסיון אישי ומבוקר.
עובדה החייבת להאמר בהקשר זה: מבין השיטות השמרניות, שיטת האמבוליזציה (UAE) היא המקובלת ביותר בעולם המערבי בעשור האחרון. השיטה תורגלה ונבדקה יותר מכל השיטות השמרניות האחרות.

 ג.   טיפולים עתידיים על בסיס ביטוי גנטי וגורמי גדילה: מדובר בתחום חדש יחסית ומבטיח מאד. יש הטוענים כי זו הדרך אשר תוביל אותנו לפתרונות החשובים ביותר החל ממניעת הופעת השרירנים, דרך ריפוי מנגנונים המייצרים את השרירנים.
על חידושים בשיטות אלה, כמו גם על שיטות מעניינות אחרת הנבחנות בעולם ובארץ, ניתן יהיה להתעדכן תוך עיון בפרק: "מה חדש?" באתר זה.

 

מי-שר © Myoma.co.il  
החומר המצוי באתר זה מוגן בזכויות יוצרים ואסור להעתקה ושיכפול לצורך שימוש מסחרי

 

 

  האתר נבנה ע"י